תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ״א

א׳ וְאַף עַל גַּב דְּמוּסָפִין קַדִּישִׁי! אַטּוּ שַׁבָּת לְמוּסָפִין אַהֲנַאי, לִתְמִידִין לָא אַהֲנַאי?!

ב׳ תָּא שְׁמַע: מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ! אַטּוּ רֹאשׁ חוֹדֶשׁ לְמוּסָפִין דִּידֵיהּ אַהֲנִי, לְמוּסְפֵי שַׁבָּת לָא אַהֲנִי?!

ג׳ תָּא שְׁמַע: מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אַף עַל גַּב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קַדִּשָׁה! אַטּוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמוּסְפֵי דִּידֵיהּ אַהֲנִי, לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ לָא אַהֲנִי?!

ד׳ תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר – בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה, וְתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם. אַף עַל גַּב דְּבִרְכַּת הַיּוֹם קַדִּישָׁה! אַטּוּ שַׁבָּת לְבִרְכַּת הַיּוֹם אַהֲנַאי, לְבִרְכַּת הַיַּיִן לָא אַהֲנַאי?!

ה׳ תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה – מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָפִין! אַטּוּ שַׁבָּת לִתְפִלַּת מוּסָפִין אַהֲנַאי, לִתְפִלַּת מִנְחָה לָא אַהֲנַאי?!

ו׳ תָּא שְׁמַע: שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם – שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. הָא אִידֵּי וְאִידֵּי דְּיוֹם – חַטָּאת וְאָשָׁם קָדְמִי, וְאַף עַל גַּב דִּשְׁלָמִים תְּדִירִי!

ז׳ אָמַר רָבָא: מָצוּי קָאָמְרַתְּ?! תָּדִיר קָמִיבַּעְיָא לַן, מָצוּי לָא קָמִיבַּעְיָא לַן.

ח׳ אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא: אַטּוּ מָצוּי לָאו תָּדִיר?! וְהָתַנְיָא: אוֹצִיא אֶת הַפֶּסַח שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַמִּילָה שֶׁהִיא תְּדִירָה!

ט׳ מַאי תְּדִירָה – תְּדִירָה בְּמִצְוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִילָה לְגַבֵּי פֶּסַח – כִּי תָדִיר דָּמְיָא.

י׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, וּקְדֵים וּשְׁחַט לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּשַׁחְטֵיהּ – מַקְרֵיב לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, יָהֵיב לְאַחֵר דִּמְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד דְּמַקְרֵיב לֵיהּ לְתָדִיר, וַהֲדַר מַקְרֵיב לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר?

י״א אָמַר רַב הוּנָא מִסּוּרָא, תָּא שְׁמַע: שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם – שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדֵם לְשֶׁל יוֹם. הָא דְּיוֹם דּוּמְיָא דְּאֶמֶשׁ –

י״ב וְהֵיכִי דָּמֵי, דִּקְדֵים שַׁחְטֵיהּ לִשְׁלָמִים – חַטָּאת וְאָשָׁם קָדְמִי!

י״ג דִּלְמָא שְׁלָמִים דְּאֶמֶשׁ וְחַטָּאת וְאָשָׁם דְּיוֹם הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – דְּשַׁחְטִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ; אֲבָל לָא שַׁחְטִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – תִּיבְּעֵי לָךְ.

י״ד תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר – בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה, וְתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם!

ט״ו הָכָא נָמֵי, דְּכֵיוָן (דְּאָתְיָין) [דַּאֲתָא יַיִן] – כְּמַאן דִּשְׁחִיטִי תַּרְוַיְיהוּ דָּמֵי.

ט״ז תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה, מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָפִין! הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּמָטֵי זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה – כְּמַאן דִּשְׁחִיטִי תַּרְוַיְיהוּ דָּמֵי.

י״ז אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: שְׁחָטוֹ קוֹדֶם חֲצוֹת – פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״. קוֹדֶם לַתָּמִיד – כָּשֵׁר, וִיהֵא מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם!

י״ח הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דִּקְדֵים שַׁחְטֵיהּ לְתָמִיד בְּרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא – דְּקָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם״ (תָּמִיד), וְלָא קָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט וְיִזְרֹק דָּם״. שְׁמַע מִינַּהּ.

י״ט וּבְכוּלָּן כֹּהֲנִים רַשָּׁאִין כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״לְמׇשְׁחָה״ – לִגְדוּלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין.

כ׳ מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא מִתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה – אֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מְנָחוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע.

כ״א אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא נִיתָּן עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים – אֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן.

א׳ גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לְדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן, הַמִּתְנַדֵּב שֶׁמֶן – קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן; וְכִי מִנְחָה – מָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין.

ב׳ אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁמִּתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה – אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת יִשְׂרָאֵל וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין. מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר מִתְנַדְּבִין – מִתְחַלֵּק.

ג׳ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֵימָא סֵיפָא: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁנִּיתָּן עַל גַּבֵּי אִישִּׁים – אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. מִכְּלָל דִּלְמַאן דְּאָמַר מִתְנַדֵּב – כּוּלָּן לָאִישִּׁים. לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא רֵישָׁא, לְרַבִּי זֵירָא קַשְׁיָא סֵיפָא!

ד׳ בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי זֵירָא – רֵישָׁא בְּשִׁירַיִם, סֵיפָא בְּקוֹמֶץ. אֶלָּא לְאַבָּיֵי – קַשְׁיָא! תְּנָא רֵישָׁא אַטּוּ סֵיפָא.

ה׳ בִּשְׁלָמָא סֵיפָא – תָּנֵי מִשּׁוּם רֵישָׁא; אֶלָּא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא מִי תָּנֵי?! אִין; אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: תְּנָא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא.

ו׳ תָּא שְׁמַע: יַיִן כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן – לָאִישִּׁים. מַאי, לָאו מִדְּיַיִן כּוּלּוֹ לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כּוּלּוֹ לָאִישִּׁים? מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ.

ז׳ אָמַר רַב פָּפָּא, כְּתַנָּאֵי: שֶׁמֶן לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

ח׳ דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין [וּמִינַּהּ – מָה מִנְחָה לוֹג שֶׁמֶן, אַף כָּאן לוֹג שֶׁמֶן. וּמָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין].

ט׳ וְאִידַּךְ – מִמִּנְחָה: מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין; וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ – כִּנְסָכִים: מָה נְסָכִים שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין [אַף שֶׁמֶן (שלש) [שְׁלֹשָׁה] לוּגִּין, וּמָה נְסָכִים כּוּלָּן לַסְּפָלִין] – אַף שֶׁמֶן (כּוּלָּן) [כּוּלּוֹ] לָאִישִּׁים.

י׳ אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי מִמִּנְחָה מַיְיתֵי לַהּ [רַבִּי], דְּכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ! אֶלָּא רַבִּי מֵ״אֶזְרָח״ גָּמַר לַהּ.

י״א אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?! וְהָתַנְיָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. וְכַמָּה? שְׁלֹשָׁה לוּגִּין. וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה לוּגִּין – רַבִּי הִיא; וְקָא מַיְיתֵי לַהּ מִ״קׇּרְבָּן״! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא.

י״ב אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּתְנַדֵּב יַיִן, מֵבִיא וּמְזַלְּפוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״. וְהָא קָא מְכַבֵּי! כִּיבּוּי בְּמִקְצָת לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּי.

י״ג אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹרִיד גַּחֶלֶת מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכִיבָּהּ – חַיָּיב, דְּלֵיכָּא אֶלָּא הַאי! אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּיבּוּי דְּמִצְוָה שָׁאנֵי.

י״ד תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כְּלַפֵּי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לִתְרוֹם, יָכוֹל יְכַבֶּה וְיִתְרוֹם? אָמְרַתְּ: לֹא יְכַבֶּה! שָׁאנֵי הָתָם, אֶפְשָׁר דְּיָתֵיב וְנָטַר.

ט״ו תָּא שְׁמַע: יַיִן כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן – לָאִישִּׁים! וְעוֹד תַּנְיָא: יַיִן (נסך) – [לְנַסֵּךְ] לַסְּפָלִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָאִישִּׁים? אָמַרְתָּ: לֹא יְכַבֶּה!

ט״ז לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. לְמֵימְרָא דִּשְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: מְכַבִּין גַּחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִזּוֹקוּ בָּהּ רַבִּים.