דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ אלמנה כל זמן ששטר כתובה בידה גובה לעולם בין אם נותנים לה מזונות בבית אביה או בבית בעלה ונשבעת אפילו לאחר שנשאת. אפילו עברה עליה שמיטה אינה נשמטת אא"כ פגמה אותה שגבתה מקצת או שזקפה במלוה ואם אין כתובתה בידה ובאה לגבות בתנאי ב"ד במקום שאין כותבים אם נותנים לה מזונות בבית אביה (או שנשאת לאחר) (מרדכי סוף פ' הנושא) אינה גובה אלא עד סוף כ"ה שנה אבל שתקה כ"ה שנה ולא תבעה מחלה ואם תבעה תוך כ"ה שנים מונין לה כ"ה שנים מיום שתבעה וכן יורשיה צריכים לתבוע תוך כ"ה שנה למיתתה ואם שתקו יותר מעשרים וחמש שנים מחלו וכל שזכרה ואמרה שמה ששותקת לאו משום מחילה הוי כתבעה (הר"ן פרק הנושא):
ב׳ אפי' אם ניזונית בבית אביה אם היורשים מכבדים אותה שמוליכים לה מזונותיה בעצמם אין שתיקתה מחילה שמפני הבושה שתקה ולא מפני שמחלה:
ג׳ נדוניא לעולם אינה מוחלת אפילו שהתה כמה שנים:
ד׳ גרושה לעולם אינה מוחלת אפילו שהתה כמה שנים:
מקור הטקסט: ספריא — Apei Ravrevei: Shulchan Aruch Even HaEzer, Lemberg, 1886 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד