בית דוד
›
הספרייה
›
שולחן ערוך
› אבן העזר
שולחן ערוך — אבן העזר
178 סימנים, 1830 סעיפים — דברי המחבר עם הגהות הרמ״א.
סימן א׳
דיני פריה ורביה ושלא לעמוד בלא אשה
סימן ב׳
שישתדל כל אדם ליקח לו אשה הגונה
סימן ג׳
דין בן שהוא ספק לכהונה
סימן ד׳
מי הם האסורים לבא בקהל ואיזהו הנקרא ממזר
סימן ה׳
דין פצוע דכא וכרות שפכה
סימן ו׳
נשים האסורות לכהן ודין אשת כהן
סימן ז׳
דין אשה שנשבית ואיזו היא נקראת חללה
סימן ח׳
בכל ספק הולד הולך אחר הזכר
סימן ט׳
איזה אשה נקראת קטלנית
סימן י׳
איזו גרושה מותרת לחזור לבעלה
סימן י״א
אשה הנחשדת על אשת איש
סימן י״ב
עידי גט וכן עדים שהעידו מיתת הבעל אם רשאים לישא האשה ההיא
סימן י״ג
גרושה או אלמנה צריכה להמתין צ' יום טרם שתנשא ושלא ישא מינקת חבירו ומעוברת חבירו
סימן י״ד
שלא ישא אשה בימי האבל
סימן ט״ו
איסור ערוה דאורייתא ודרבנן
סימן ט״ז
איסור כותית ושפחה
סימן י״ז
היתר אשת איש שמת בעלה ואומרת גרשתני ודיני הערוה ודין נשאת באיסור ובטעות
סימן י״ח
קדושין במי תופסין
סימן י״ט
סוקלין על חזקה שהיא בחזקת ערוה
סימן כ׳
באיזו ביאה חייב הבא על הערוה
סימן כ״א
להתרחק מן העריות
סימן כ״ב
איסור יחוד ועם מי אסור להתייחד
סימן כ״ג
איסור הוצאת זרע לבטלה ודברים המביאים לכך
סימן כ״ד
אין ישראל חשודים על הרביעה ועל הזכר
סימן כ״ה
לגדור גדר שלא להרבות בתשמיש וכיצד יתנהג בשעת תשמיש
סימן כ״ו
שלא לקדש בביאה ואיסור ביאה על הפנויה אפי' אם יחדה
סימן כ״ז
כיצד לשון הקידושין ושיאמר הוא ויתן הוא
סימן כ״ח
המקדש בגזל בפקדון או במלוה ובאיסור הנאה דאורייתא ודרבנן
סימן כ״ט
שצריך ליתן הכסף במתנה שלימה ודין המקדש במשכון או במנה ונמצא חסר או רע
סימן ל׳
לאיזה מקום צריך ליתן הכסף ודין אם קדשה בככר
סימן ל״א
שאין מקדשין בפחות משוה פרוטה ואם צריך שומא
סימן ל״ב
כיצד האשה מתקדשת בשטר
סימן ל״ג
כיצד האשה מתקדשת בביאה
סימן ל״ד
ברכת האירוסין ואם צריך עשרה
סימן ל״ה
דיני שליחות לקדושין
סימן ל״ו
כל דיני שליחות לאשה
סימן ל״ז
כל דיני קדושי קטנה
סימן ל״ח
המקדש על תנאי וכל דיני תנאי
סימן ל״ט
המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ומומין ועל מי להביא ראיה אם נמצאו
סימן מ׳
דין המקדש לאחר זמן כגון לאחר שתלד ודומיו
סימן מ״א
דין המקדש שתי אחיות או הרבה נשים והיו בהם נכריות
סימן מ״ב
אין מקדשין אלא לרצון האשה ובפני ב' עדים
סימן מ״ג
אין קידושין לקטן ודיני קטן וקטנה אם הגדילו
סימן מ״ד
קדושי חרש שוטה וקטן עריות וחייבי לאוין
סימן מ״ה
שחוששין לסבלונות ולכתובה
סימן מ״ו
דיני קלא בקידושין ואם מבטלין הקול
סימן מ״ז
עדים המכחישין זה את זה בקדושין או היא אומרת נתקדשתי וחזרה
סימן מ״ח
אמר לה קדשתיך והיא אומרת לא או להפך
סימן מ״ט
קידש אחת מחמש נשים וכל אחת אומרת אותי קידש
סימן נ׳
מתי חוזרין הקדושין והסבלונות ודיני קנסות
סימן נ״א
דברים שנקנו באמירה אם נתנו ליכתוב
סימן נ״ב
הפוסק מעות לחתנו ואינו רוצה ליתן לו
סימן נ״ג
דין הפוסק לבנו או בתו אם קנו ודין אם נפלה לפני היבם ודין מתה הבת
סימן נ״ד
דין הפוסק לבנו או לבתו ומת
סימן נ״ה
דין ארוסה לענין מזונות וקבורה וירושה ואם יש כתובה
סימן נ״ו
כמה זמן נותנין לארוסה
סימן נ״ז
היה לה חצר בדרך ונכנסה עמו
סימן נ״ח
כמה כסות יתן לבתו
סימן נ״ט
המשיא בנו גדול בבית קנאו
סימן ס׳
דיני השושבינות
סימן ס״א
חופה לענין מה קונה
סימן ס״ב
מתי מברכין ברכת חתנים ואם אוכלין בהרבה בתים
סימן ס״ג
בעילת מצוה וברכתו
סימן ס״ד
זמן נשואי בתולה וברכתה ואלמנה ואם אינו רוצה לעשות סעודה
סימן ס״ה
מצוה לשמח חתן וכלה ודין מת וכלה
סימן ס״ו
כמה דיני כתובה
סימן ס״ז
דין כתובת אלמנה וחש"ו היא או הוא וגר שנתגייר
סימן ס״ח
כיצד טענת בתולים ומתי נאסרה ומפסדת כתובתה
סימן ס״ט
במה מתחייב האדם לאשתו ובניו
סימן ע׳
דין חיוב מזונות אשתו ובניו ואם חייב להשכיר עצמו
סימן ע״א
שחייב לזון בניו ובנותיו כשהם קטנים
סימן ע״ב
דין המדיר את אשתו מליהנות
סימן ע״ג
שחייב בכסות ומדור וכלי בית לאשתו
סימן ע״ד
המדיר אשתו מכמה דברים
סימן ע״ה
חילוק הארצות לענין נישואין ודיני ארץ ישראל
סימן ע״ו
חיוב עונה
סימן ע״ז
דיני מורד ומורדת או אומרת מאיס עלי
סימן ע״ח
חיוב פדיונה
סימן ע״ט
חיוב רפואתה
סימן פ׳
מעשה ידיה שהיא חייבת לבעלה ודיני מניקה ושאינה רוצה לעשות מלאכה
סימן פ״א
המקדיש מעשה ידי אשתו
סימן פ״ב
נדרה שלא להניק ודין מניקה שנתגרשה
סימן פ״ג
חבלת אשת איש למי הוא
סימן פ״ד
דין מציאת האשה
סימן פ״ה
דיני נכסי מלוג וצאן ברזל
סימן פ״ו
שלא לקבל פקדונות מנשים עבדים וקטנים
סימן פ״ז
שאין חזקה בנכסי אשת איש
סימן פ״ח
כל היוצאת מתחת בעלה במיתה או בגט או במיאון נוטלת נכסים
סימן פ״ט
חיוב קבורת אשתו
סימן צ׳
דין הבעל יורש את אשתו ומה הוא שאינו יורש ודין מכירת האיש בנכסיו המשועבדים לאשתו וטענה נחת רוח עשיתי לבעלי
סימן צ״א
אשה שהכניסה מלוה לבעלה ומחלה
סימן צ״ב
האיש שסילק עצמו מפירות נכסי אשתו ומירושתה
סימן צ״ג
דין מזונות האלמנה
סימן צ״ד
חיוב דירת אלמנה וכסותה ואם אמרה שיתנו לה מזונות בבית אביה
סימן צ״ה
חיוב מעשה ידיה ליורשים ואם השביחו הנכסים אם נוטלת בהם
סימן צ״ו
שבועות אלמנה וגרושה על כתובה
סימן צ״ז
(אם) הבעל יכול להשביע אשתו בטענת ספק
סימן צ״ח
פטרה משבועה או ייחד לה מטלטלין גובה בלא שבועה
סימן צ״ט
שמין לאשה אלמנה בגדיה
סימן ק׳
כתובה ממה נגבית וכל יתר דיני כתובה
סימן ק״א
עד כמה גובה כתובתה
סימן ק״ב
דין גביית חוב וכתובת אלמנה
סימן ק״ג
אלמנה שמוכרת נכסיה לכתובתה אם צריכה למכור על פי בית דין
סימן ק״ד
בית דין שמכרו וטעו וכן שאר שלוחין
סימן ק״ה
דין המוכרת ומוחלת כתובתה
סימן ק״ו
הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא
סימן ק״ז
הכותב כל נכסיו לאשתו אם קנתה ויצא עליו שטר חוב
סימן ק״ח
דין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מן הבנים
סימן ק״ט
שכיב מרע שאמר תנו מאתים זהובים לאשתי בכתובה
סימן ק״י
שכותבין שובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה
סימן קי״א
דין כתובת בנין דכרין
סימן קי״ב
מזונות הבנות ממה נזונות ועד כמה וכל דיניהם
סימן קי״ג
עישור נכסים ממה נגבים
סימן קי״ד
דין מי שקבל עליו לזון בת אשתו וחבירו
סימן קט״ו
דיני היוצאת בלא כתובה והמפסדת כתובתה
סימן קט״ז
דין כתובה ותנאיה ודין הנושא אשה באיסור
סימן קי״ז
דין כתובה באשה שאין לה וסת או שאר מומין ודין קטלנית
סימן קי״ח
תקנת נשואין של קהל טוליטולה ודיני נדוניא
סימן קי״ט
מה דבה ימצא באשה שתתגרש ושלא תדור הגרושה עמו בחצר
סימן ק״כ
שאין לכתוב הגט אם לא שמע מפי המגרש
סימן קכ״א
צריך להיות בדעתו מכתיבה עד נתינה
סימן קכ״ב
אמר לכתוב הגט וטעה או נאבד
סימן קכ״ג
מי ראוי לכתוב הגט ונכתב וניתן בשבת
סימן קכ״ד
על מה נכתב הגט
סימן קכ״ה
במה נכתב הגט ותיקון הכתיבה והקלף
סימן קכ״ו
נוסח לשון הגט ודקדוק אותיותיו
סימן קכ״ז
שצריך להזכיר הזמן בגט ודין קדימה ואיחור
סימן קכ״ח
שצריך להזכיר בגט מקום דירת הבעל ואשה ועדים
סימן קכ״ט
דיני שם האיש והאשה וחתימת הגט ודין מומר המגרש
סימן ק״ל
דיני עדי הגט וחתימתו ואם אינם יודעים לקרות או לחתום
סימן קל״א
צריך שיהיה כתיבתו וחתימתו לשמה
סימן קל״ב
שצריך להזכיר שם האיש ואשתו והמביא גט ונפל ממנו
סימן קל״ג
צריך שימסור הגט בפני שני עדים כשרים
סימן קל״ד
צריך שיבטל הבעל כל מודעות
סימן קל״ה
צריך לקרות הגט קודם נתינה ולאחריו
סימן קל״ו
דין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה והמגרש בשבת
סימן קל״ז
צריך שיתירנה היתר גמור
סימן קל״ח
דין נתינת הגט בידו
סימן קל״ט
דין קבלה מידו ואם זרק לה ולחצרה
סימן ק״מ
דין שליח להולכה וקבלה והובאה
סימן קמ״א
דין השליחות והחזרה ממנו
סימן קמ״ב
דין המביא גט בח"ל
סימן קמ״ג
דין המגרש על תנאי
סימן קמ״ד
דין תנאי ואם יש טענת אונס בגט
סימן קמ״ה
דין ש"מ ואם עמד ומת מחמת מקרה רע
סימן קמ״ו
דין המגרש לאחר זמן ומי שנתגרש על תנאי
סימן קמ״ז
אין כותבין תנאי בגט ואם כתבו מה דינו
סימן קמ״ח
דין המגרש בגט ישן והמגרש בתנאי ושלא יתייחד עמה
סימן קמ״ט
דין המגרש את אשתו ואח"כ בא עליה או נתייחד עמה
סימן ק״נ
דין פיסול גט שאם נשאת בהן
סימן קנ״א
הסופר שטעה בגט ובשובר
סימן קנ״ב
דין שני עדים אומרים שנתגרשה והאומרת אשת איש הייתי ונתגרשתי
סימן קנ״ג
דין המוצא גט בשוק למי יחזור אותו
סימן קנ״ד
למי שכופין להוציא בגט בין איש בין אשה וסדר כתיבת הגט ונתינתו
סימן קנ״ה
עד איזה זמן הקטנה ממאנת ויתר דיני מיאון
סימן קנ״ו
איזו נקרא זרע קיימא לפטור מן היבום
סימן קנ״ז
דיני גרים ומומר ואיזה נקרא אח ליבום
סימן קנ״ח
באיזה אופן אשה נאמנת להתייבם ואם עד אחד נאמן
סימן קנ״ט
יבמה שנתקדשה לזר אם יש זיקה לאסור בקרובותיו
סימן ק״ס
חיוב מזונות היבמה וקבורתה ודין נכסיה וירושתה
סימן קס״א
מי שהיו לו אחים רבים או נשים רבות שמתו ונפלו נשותיהם לפניו
סימן קס״ב
דיני צרת היבמה וקרובותיה
סימן קס״ג
המייבם זוכה בנכסי המת וטענת בני היבם
סימן קס״ד
שהיבמה לא תתייבם ולא תחלוץ תוך ג חדשים ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת
סימן קס״ה
איזה מהם קודם או חליצה או יבום
סימן קס״ו
מצות יבום שתלך היבמה אחר היבם ושיקדשנה ואם כינס בביאה באיזו ביאה היא
סימן קס״ז
דין יבם קטן וחליצתו וכן קטנה
סימן קס״ח
משכנסה הרי היא כאשתו ועל מי חיוב כתובתה
סימן קס״ט
כל דיני חליצה בפרטות
סימן ק״ע
דין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר
סימן קע״א
דין ב' יבמות הרשות קטנות
סימן קע״ב
דין יבם סריס וחרש שוטה וקטן וטומטום וכן היבמה
סימן קע״ג
דין יבמה האסורה ליבם באיסור כרת ודין צרתה וסוטה וצרתה וקטנה שמיאנה
סימן קע״ד
דין האסורה ליבם באיסור לאו ועשה
סימן קע״ה
דין יבמה שהיתה אסורה והותרה
סימן קע״ו
דין יבמה שאינו בת יבום משום ספק זקוקה ודין נשי התערובות
סימן קע״ז
הלכות אונס ומפותה
סימן קע״ח
הלכות סוטה
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד
שולחן ערוך