דברי המחבר באות רגילה; הגהות הרמ״א באות קטנה, בפתיחת «הגה».
א׳ מוציאין שני ספרים בראשונה קורים ששה בפרשת אחרי מות עד ויעש כאשר צוה ה' ואם חל בשב' קוראים שבעה ומפטיר קורא בשניה בפנחס ובעשור לחודש ומפטיר בישעיה ואמר סלו סלו פנו עד כי פי ה' דבר:
ב׳ מילה ביום הכפורים מלין בין יוצר למוסף אחר קריאת התורה ולאחר המילה אומרים אשרי (והמנהג למול אחר אשרי) (מנהגים) ואם הוא במקום שצריך לצאת מבית הכנסת אין מלין עד אחר חזרת ס"ת וחוזרים ואומרים קדיש:
ג׳ מברכין על המילה בלא כוס (וי"א דמברכים בכוס ונותנין לתינוק הנימול וכן נוהגין):
ד׳ במוסף אומר שליח צבור סדר עבודה: הגה ונוהגין ליפול על פניהם כשאומרים והכהנים והעם וגם בעלינו לשבח אבל ש"צ אסור לעקור ממקומו בשעת התפלה כדי לפול על פניו ויש למחות ביד העושים כן:
ה׳ סדר הוידוי חטאתי עויתי פשעתי:
ו׳ נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):
מקור הטקסט: ספריא — Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain)
בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.
הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד