שולחן ערוך אורח חיים סימן תרכ״ב

א׳ למנחה אומר אשרי ובא לציון ואין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל להיו' בשב': הגה ואין אנו נוהגין לומר אשרי ובא לציון קודם מנחה רק קודם נעילה וכן כתבו קצת רבוותא (מרדכי והגהות מיימוני ס"ס אהבה וסוף הלכות יו"כ וכל בו ומנהגים) ואין אומרים אין כאלהינו ביו"כ (מנהגים):

ב׳ ומוציאין ס"ת וקורים שלשה בפ' עריו' עד סוף הפרשה והשלישי מפטיר ביונה ומסיים מי אל כמוך ומברך לפניה ולאחריה ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בשל שבת: הגה ואין אומרים על התורה ועל העבודה במנחה (הגמ"יי סוף הלכות י"כ ומהרי"ל ומנהגם והגהות מרדכי):

ג׳ אם חל בשבת אומרים צדקתך ואומרים אבינו מלכנו הגה ובמדינות אלו א"א צדקתך ולא אבינו מלכנו:

ד׳ אין נושאין כפים במנחה ביום הכפורים וכהן שעבר ועלה לדוכן הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו: