בית דוד › הספרייה › ספר הזוהר › האדרא רבא › זוהר, האדרא רבא, סימן מ״ז

זוהר, האדרא רבא, סימן מ״ז

🖨️ הדפסה 📱 שיתוף בוואטסאפ

א׳ וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, בָּעָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא לְמֵחֱזֵי, אִי אִתְבְּסָמוּ דִּינִין, וְאִתְדְּבָקוּ תְּרֵין אִלֵּין דָּא בְּדָא, וְנָפַק מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא דִּינָא תַּקִּיפָא, (דלא יכיל עלמא למסבל) דִּכְתִּיב, (בראשית ד׳:א׳) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי וְגוֹ'. וְלָא הֲוָה יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל, מִשּׁוּם דְּלָא אִתְבַּסְּמַת, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא אַטִּיל בָּה זוּהֲמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּבְגִין כָּךְ לָא הֲוָה יָכִיל לְאִתְבַּסְּמָא. וְכַד נָפִיק דָּא קַיִן מִסְּטַר דְּנוּקְבָּא, נָפַק תַּקִּיף קַשְׁיָא, תַּקִּיף בְּדִינוֹי, קַשְׁיָא בְּדִינוֹי. כֵּיוָן דְּנָפַק אִתְחֲלָשָׁת וְאִתְבַּסְּמַת. בָּתַר דָּא, אַפִּיקַת אַחֲרָא בְּסִימָא יַתִּיר, וְסָלִיק קַדְמָאָה דְּהֲוָה תַּקִּיפָא קַשְׁיָא, וְכָל דִּינִין לָא אִתְעָרְבוּ (ס"א אתערעו) קָמֵיהּ (ס"א וכל דינין (לא) אתערו) עִמֵּיהּ.

ב׳ תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, (בראשית ד׳:ח׳) וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. בַּשָּׂדֶה: דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לְעֵילָּא. בַּשָּׂדֶה דְּאִקְרֵי שָׂדֶה דְּתַפּוּחִים. וְנָצַח הַאי דִּינָא לַאֲחוּה, מִשּׁוּם דְּהֲוָה קַשְׁיָא מִנֵּיהּ, וְאַכְפְּיֵיהּ וְאַטְמְרֵיהּ תְּחוֹתֵיהּ. עַד דְּאִתְּעַר בְּהַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְבְּרֵיהּ מִקַּמֵּיהּ. וְשַׁקְעֵיהּ בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. וְכָלִיל לַאֲחוּי בְּשִׁקּוּעָא דְּיַמָּא רַבָּא, דִּמְבַסֵּם דִּמְעִין עִלָּאִין. וּמִנְּהוֹן נַחְתִין נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, אֱינָשׁ לְפוּם אוֹרְחוֹי.

ג׳ וְאַף עַל גַּב דִּטְמִירִין אִינּוּן. מִתְפַּשְּׁטִין דָּא בְּדָא, וְאִתְעֲבִידוּ גּוּפָא חַד וּמֵהַאי גּוּפָא, נַחְתִּין נִשְׁמָתְהוֹן דְּרַשִׁיעַיָּיא חַיָּיבַיָּא, תַּקִיפֵי רוּחָא. מִתַּרְוִויהוֹן כַּחֲדָא סַלְּקָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא דָּא לְסִטְרוֹי, וְדָא לְסִטְרוֹי. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דִּמְשַׁלְפֵי נִשְׁמָתְהוֹן מֵהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי אָדָם, דְּכָלִיל כֹּלָּא, אֲתָר דְּעִטְרִין וְכִתְרִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרָאן תַּמָּן, בִּצְרוֹרָא דְּאַתְקְלָא (ס"א דאתכלא).

ד׳ זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, (ס"א אתון חברייא) דְּכָל הָנֵי מִלִּין קַדִּישִׁין, דְּאִתְמָרוּ בְּרוּחַ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, רוּחַ דְּכָל קַדִּישִׁין עִלָּאִין אִתְכַּלְּלָן בֵּיהּ, אִתְגַּלְיָין לְכוּ. מִלִּין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין צַיְיתִין לְהוּ, זַכָּאִין אַתּוּן מָארֵיהוֹן דְּמָארִין, מְחַצְדֵּי חַקְלָא, דְּמִלִּין אִלֵּין תִּנְדְּעוּן וְתִסְתַּכְּלוּן בְּהוּ, וְתִנְדְּעוּן לְמָארֵיכוֹן אַפִּין בְּאַפִּין, עֵינָא בְּעֵינָא. וּבְהָנֵי מִלִּין תִּזְכּוּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ד׳:ל״ט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְגוֹ'. יְיָ: עַתִּיק יוֹמִין הוּא הָאֱלֹהִים. וְכֹלָּא הוּא חַד, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

מקור הטקסט: ספריא — Vocalized Zohar, Israel 2013 (unknown)

בבית דוד לומדים יחד — כל יום, במעגל.

הצטרפו למעגל הלימוד של בית דוד