זוהר, האדרא רבא, סימן מ״ח

א׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, חֲמֵינָא עִלָּאִין לְתַתָּא, וְתַתָּאִין לְעֵילָּא. עִלָּאִין לְתַתָּא, דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, דְּהוּא תִּקּוּנֵי עִלָּאָה, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ. (חסר)

ב׳ תָּאנָא, כְּתִיב (משלי י׳:כ״ה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּכָלִיל שִׁית בְּקַרְטוּפָא כַּחֲדָא. וְהַאי הוּא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה׳:ט״ו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ.