זוהר, מצורע, סימן א׳

א׳ (ויקרא י״ד:א׳-ב׳) וַיְדַבֵּר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (ספרי שמות כ"ו ע"א) (איוב י״ט:כ״ט) גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן. שַׁדּוּן, שַׁדִּין כְּתִיב. כַּמָה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא אָרְחַיְיהוּ וּלְדַחֲלָא מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יִסְטֵי מֵאָרְחָא דְּכַשְׁרָא, וְלָא יַעֲבוֹר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא יִתְנְשֵׁי מִנָּהּ.

ב׳ דְּכָל מַאן דְּלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִשְׁתְּדַל בָּה, נְזִיפָא הוּא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְחִיקָא הוּא מִנֵּיהּ, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ. וְאִינּוּן נְטוּרִין, דְּאַזְלִין עַמֵּיהּ, אִסְתְּלָקוּ מִנֵּיהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּמַכְרְזֵי קָמֵיהּ וְאַמְרֵי, אִסְתְּלָקוּ סוֹחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, דְּלָא חָשׁ עַל יְקָרָא דְּמָארֵיהּ. וַוי לֵיהּ, דְּהָא שַׁבְקוּהוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּאָרְחָא דְּחַיֵּי.

ג׳ וְכַד אִיהוּ אִשְׁתָּדַּל בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, כַּמָה נְטוּרִין זְמִינִין לָקֳבְלֵיהּ לְנַטְרָא לֵיהּ, וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עָלֵיהּ, וְכֹלָּא מַכְרְזֵי קַמֵּיהּ וְאַמְרֵי, הָבוּ יְקָרָא לְדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵיהּ דְּמַלְכָּא, אִתְנְטִיר הוּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

ד׳ תָּא חֲזֵי, בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא דְּאָמַר נָחָשׁ לְאִתְּתָא, גָּרִים לְאִתְּתָא, וּלְאָדָם, לְמִגְזַר עָלַיְיהוּ מִיתָה, וְעַל כָּל עָלְמָא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא כְּתִיב, (תהילים נ״ז:ה׳) וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה. בְּגִין כָּךְ, גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב, מִפְּנֵי לִישָׁנָא בִּישָׁא. כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב. מַאי כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב. דָּא חֶרֶב לַיְיָ', דִּתְנָן, חֶרֶב אִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּבֵיהּ דָּאִין לְחַיָּיבַיָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ל״ד:ו׳) חֶרֶב לַיְיָ' מָלְאָה דָם. (דברים ל״ב:מ״ב) וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר. וּבְגִין כָּךְ גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן, שַׁדִּין כְּתִיב. בְּגִין דְּתֵדְעוּן דְּהָכִי אִתְּדָּן, מַאן דְּאִית לֵיהּ חֶרֶב בְּלִישָׁנֵיהּ, אִזְדְּמַן לֵיהּ חֶרֶב (ס"א אחדן בההוא חרב) דְּשָׁצֵי כֹּלָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע.