זוהר, מצורע, סימן ב׳

א׳ רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (קהלת ט׳:י״ב) וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחוּזּוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם. הַאי קְרָא הָא אִתְּמַר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְלָא שַׁמְעִין, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, וְכָרוֹזָא כָּל יוֹמָא קָארֵי קָמַיְיהוּ, וְלֵית מַאן דְּצָיִית לֵיהּ, וְלֵית מַאן דְּיִתְּעַר רוּחֵיהּ לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ.

ב׳ בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, וְתַרְעִין סְתִימִין, אִתְּעַר נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְכַמָּה חֲבִילֵי טְרִיקִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא. כְּדֵין אָפִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁינָתָא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וַאֲפִילּוּ עַל כָּל דִּי בְּהוֹן אִתְּעָרוּתָא דְּחַיֵּי, וְאִינּוּן שָׁאטָן בְּעָלְמָא, וּמוֹדְעִין לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא, מִלִּין, מִנְּהוֹן כְּדִיבָן, וּמִנְּהוֹן קְשׁוֹט, וּבְנֵי נָשָׁא אִתְקְטָרוּ בְּשֵׁינָתָא.

ג׳ כַּד אִתְּעַר רוּחָא דְּצָפוֹן, וְאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, שַׁלְהוֹבָא נָפְקָא וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפּוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא. וּכְדֵין כָּרוֹזָא נָפִיק וְקָרֵי, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא מִתְעָרֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, אִינּוּן דִּי בְּהוֹן אִתְּעָרוּתָא דְּחַיֵּי, קַיְימִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, וְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא וּבִשְׁבָחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאָתֵי צַפְרָא.