זוהר, פקודי, סימן ל״ג

א׳ פָּתַח וְאָמַר, (בראשית כ״ד:ס״ה) וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵינוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפּוֹל מֵעַל הַגָּמָל. הַאי קְרָא אֲמַאי אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב בְּאוֹרַיְיתָא. וְתוּ, וְכִי בְּגִין דְּחָמָאת שְׁפִירוּ דְּיִצְחָק (מאי טעמא) אִתְרְכִּינַת מִגַּמְלָא.

ב׳ אֶלָּא, הַאי קְרָא רָזָא אִיהוּ. תָּא חֲזֵי, (ותרא את יצחק מנא ידעא דאיהו יצחק, אלא ותרא את יצחק חמאת בההיא שעתא מה דלא ידעת) (ס"א בשעתא דמטאת רבקה לגבי דיצחק, שעתא דצלותא דמנחה הות, ובההוא זמנא דינא אתער בעלמא), וְחָמָאת לֵיהּ בְּרוּגְזָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וְחָמָאת דְּהָא סִיּוּם דְּרוּגְזָא קַשְׁיָא אִיהוּ גָּמָל לְתַתָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּמוֹתָא, וּבְגִין כַּךְ אִתְרְכִּינַת וְאַשְׁמִיטַת גַּרְמָהּ מֵהַהוּא גָּמָל. דְּהָא כַּד אִסְתָּכַּל דִּינָא קַשְׁיָא, הַהוּא גָּמָל אִתְתָּקַּף. וּבְגִין כַּךְ אַשְׁמִיטַת גַּרְמָהּ מִינֵּהּ, וְלָא יַתְבַת תַּמָּן. (ס"א רזא דמותא וכד האי דינא קשיא אתער ההוא גמל אתתקף ובגין כך אתרכנת ואשמיטת גרמה מההוא גמל)